המופע של טרומן
בסופו של הסרט "המופע של טרומן" ("The Truman Show"), פוסע הגיבור במעלה המדרגות, בדרכו אל הדלת - הדרך החוצה מאולם הטלוויזיה העצום שעוצב עבורו כסביבה טבעית. כך אנחנו נפרדים מטרומן ברבנק, שפותח את הדלת ויוצא אל העולם האמיתי, הלא נודע. גם לנו הצופים אין מושג מה מחכה לו שם. מי יודע, אולי אלו ארז טל ואסי עזר שממתינים לו עם קהל מעריצים נלהב בצד השני של הקיר.

משחקי הרעב
עלילת "משחקי הרעב" מתרחשת בעולם בו הפערים בין העשירים לעניים רדיקליים במיוחד. ישנה הבירה, המכונה "הקפיטול", בה כל יום נראה כמו משדר חגיגי של האירוויזיון, כולם אמידים, משועממים, אופנתיים ומצפים בקוצר רוח לתוכנית המצליחה "משחקי הרעב". מדובר בריאליטי אכזרי במיוחד, בו 24 נערים ונערות טובחים זה בזו עד שנשאר מנצח יחיד. המתמודדים מגיעים, בעל כורחם כמובן, מתריסר המחוזות המקיפים את הקפיטול, בהם אין מזון, שלא לדבר על כסף. סיפורינו מתמקד במחוז ה-12, שם הנערה קטניס אברדין (ג'ניפר לורנס) מתנדבת למשחקים האיומים כדי להציל את אחותה. מבין הבנים, הפור נופל על פיטה מלארק (ג'וש הטצ'רסון). השניים מובלים בתנאי פאר אל מחנה אימונים שיכין אותם לזירת המשחק, מעין ג'ונגל הנשלט על-ידי מחשב, בו יצטרכו להילחם באיתני הטבע וגם זה בזו – עד המוות.

שני הסרטים מציגים ביקורת על הריאלטי והשפעותיו כלפי חברה בת ימינו
הסרטים לוקחים רחוק את הריאלטי ובכך מקלקלים לאנשים אחרים את החיים כדי לגרום הנאה לצופה.

החברה שיצרתי היא חברה שמטרתה לעודד ולפתח קשרים וירטואלים בחברה על פי הכרויות שאינן כלולות בדיבור לדוגמא:
משחקים וירטואלים עם חברים
שאלות משותפות
המלצה על פי מכרים משותפים
הכללים הם:
1.איסור כניסה מתחת לגיל 12
2.איסור הדלפת פרטים
3.איסור זיוף משתמשים
הכללים נועדו על מנת חווית משתמש טובה ביותר ללא הפרעות

מראה שחורה
פרק 2 עונה 2
בפרק זה נמצאת הדמות ויקטוריה שמתעוררת במקום כשאינה זוכרת דבר ואנשים רודפים אחריה על מנת להרגה וכל איש שמנסה להיעזר בו אינו מתייחס אליה אלא רק מצלם
בסוף הפרק מתגלה שויקטוריה ובעלה ביצעו פשע בילד כאשר בעלה ביצע את הפשע וויקטוריה "רק" צילמה מהצד,לכן העונש שקיבלה הוא שכל יום תצטרך לברוח מאנשים שמנסים להרוג אותה וכל שאר האנשים "רק" יצפו מהצד

אהבתי מאוד את הפרק והצורה בה הוא בנוי,אהבתי את הטוויסט בעלילה שבעצם כל מה שקרה לויקטוריה הגיעה לה(פחות או יותר) בגלל שביצעה פשע מזעזע שכזה,

לדעתי הענוש של ויקטוריה אינו מגיע לה מכיוון שזה עונש נוראי לחוות את אותו הדבר יום לאחר יום על אף המעשה הנורא שעשתה הגיע לה עונש קל יותר.
הפרק נועד להציג לנו איך בעולם "מתוקן" בחברה עתידנית וטכנולוגית יכולות להיות השפעות חמורות ביותר על מעשים כאלו ואחרים.

ואלס עם באשיר
ואלס עם באשיר הוא סרט מונפש דוקו-דרמטי מלחמתי. הסרט נוצר על ידי במאי הקולנוע הישראלי ארי פולמן. המאייר דוד פולונסקי ובמאי האנימציה יוני גודמן שיתפו פעולה ליצירת האנימציה. הסרט הוגדר על ידי יוצריו כסרט תעודה מונפש אך יש גם הסבורים כי נכון יותר להגדירו כעלילתי, נוכח הסצינות הסוריאליסטיות שבו

הסרט זכה בפרסים רבים ובהם גלובוס הזהב, פרס סזאר, פרס אופיר והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. ברובם המוחלט של הפרסים ברחבי העולם שהסרט זכה, מדובר היה בזכייה או המועמדות הראשונה בהיסטוריה של הפרסים, של סרט ישראלי, סרט מונפש ו/או סרט תיעודי.

הסרט לוקח חלק אצל חייו של אורי פולמן שהיה חיל חיל רגלים בן 19 כאשר הוא נפגש עם חבר מתקופת הצבא אשר מספר לו על סיוטים לא פוןסקים אורי מתחיל להזכר בדברים שניסה לשכוח בתקופת שירותו בצבא כאשר נפגש עם אנשים שלחמו איתו.

הרקע לסרט
טבח סברה ושתילה הוא טבח שערכו אנשי הפלנגות הנוצריות במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, בין 16 בספטמבר ל-18 בספטמבר 1982, במאות מתושבי מחנות הפליטים הפלסטינים סברה, שתילה, בורג' אל-בראג'נה ושכונת אל-פאכהאני שבמערב ביירות. כוחות הפלנגות נכנסו למחנה כחלק מהשתלטות צה"ל על מערב ביירות.

אהבתי את הדרך בה הסרט נעשה,אנימציה,המחיש לי יותר טוב את המסרים ואת המציאות שנמצאת בסרט.

בייביז
 בסרט בייביז מדובר על ארבע ארצות, ארבעה תינוקות - בדרך ייחודית תוך כדי שימוש בצלילים וצילומים, אנו מקבלים הצצה לשנה הראשונה בחייהם של העוללים הקטנים האלו. מרגע לידתם ועד לצעדיהם הראשונים. מסן פרנסיסקו ועד מונגוליה, מטוקיו ועד נמיביה, צוות הצילום עוקב אחר השנה הראשונה בחייהם של התינוקות, ומזמין אותנו להתבונן בדומה ובשונה בחוויותיהם בשנתם הראשונה לחייהם.

הסרט שייך לז'אנר הקולנוע הדוקומנטרי(תיעודי),הבמאי לא מתערב בנעשה בסרט,הסרט מצולם בזמן אמת
המסר בסרט הוא:
לכל אחת מארבעת הארצות יש גישה שונה וצורה שונה לגידול התינוקות(בגלל הדת והסביבה) ובכל זאת למרות כל הגישות השונות הן נועדות לאותה מטרה,להפוך את הילד לבוגר עצמאי.
אהבתי בסרט
את הסוג צילום בו הבמאי אינו לוקח חלק ואינו משתתף בנעשה בסרט
את זה שאין דיבור בסרט,המחשת הדברים כמו שהם
לקיחת ארבעת ארצות שונות לגמרי ובכך להראות השוואה ביניהם
לא אהבתי בסרט
אהבתי את כל הנעשה בסרט.