סרט תיעודי:"מעשה בהרג"
הסרט המטלטל "מעשה בהרג", שביים ג'ושוע אופנהיימר, מביא תיעוד יוצא דופן של מעשי הזוועה שהתרחשו באינדונזיה בשנות ה-60. הסרט - שהוקרן בפסטיבלים רבים, גרף פרסים רבים ועורר עניין רב בכל מקום שבו הוקרן - מצליח לתעד את ההרג המסיבי מזווית מרתקת ולא שגרתית. לא רק שהוא בוחר להשמיע את הסיפור מפיהם של הרוצחים, ולא מפי הקורבנות והניצולים, כמקובל, אלא שהוא גם משלב לצד סיפורי הזוועה הללו סצינות מבוימות - דרמטיזציה של הרציחות, כפי שהרוצחים בחרו להציג אותן. הסצינות הללו, בחלקן מרהיבות, בחלקן גרנדיוזיות ובחלקן ריאליסטיות להכאיב, מוגשות בסגנונות קולנועיים שונים הלקוחים מהקולנוע האמריקאי - מערבונים, סרטי גנגסטרים, סרטים מוסיקליים ועוד – ומנסות לספק לצופה חרך הצצה למתרחש בתוך נפשם של הרוצחים.
בסרט קיים:*אובייקטיביות- נסיון של יוצרי הסרט להביא את המציאות כפי שהיא קרובה ככל האפשר לאמת הממשי*ריאליזם- כל אמצעי הסרט משרתים ומבליטים את המצולם ותוך כדי הם ממזערים את העריכה והצילום בכדי לחזק את התחושה של המגע הישיר עם המציאות. –סרטי תעמולה- לא מדובר בתיעוד פסיבי של המציאות אלא היוצר לוקח חלק במציאות אותה הוא מעצב זאת אומרת ההגדרה של סרטי תעמולה לא תלויה רק בתוצר אלא גם באפן שעושים אותו ובכוונתם של יוצרי הסרט.
הסרט המטלטל "מעשה בהרג", שביים ג'ושוע אופנהיימר, מביא תיעוד יוצא דופן של מעשי הזוועה שהתרחשו באינדונזיה בשנות ה-60. הסרט - שהוקרן בפסטיבלים רבים, גרף פרסים רבים ועורר עניין רב בכל מקום שבו הוקרן - מצליח לתעד את ההרג המסיבי מזווית מרתקת ולא שגרתית. לא רק שהוא בוחר להשמיע את הסיפור מפיהם של הרוצחים, ולא מפי הקורבנות והניצולים, כמקובל, אלא שהוא גם משלב לצד סיפורי הזוועה הללו סצינות מבוימות - דרמטיזציה של הרציחות, כפי שהרוצחים בחרו להציג אותן. הסצינות הללו, בחלקן מרהיבות, בחלקן גרנדיוזיות ובחלקן ריאליסטיות להכאיב, מוגשות בסגנונות קולנועיים שונים הלקוחים מהקולנוע האמריקאי - מערבונים, סרטי גנגסטרים, סרטים מוסיקליים ועוד – ומנסות לספק לצופה חרך הצצה למתרחש בתוך נפשם של הרוצחים.
בסרט קיים:*אובייקטיביות- נסיון של יוצרי הסרט להביא את המציאות כפי שהיא קרובה ככל האפשר לאמת הממשי*ריאליזם- כל אמצעי הסרט משרתים ומבליטים את המצולם ותוך כדי הם ממזערים את העריכה והצילום בכדי לחזק את התחושה של המגע הישיר עם המציאות. –סרטי תעמולה- לא מדובר בתיעוד פסיבי של המציאות אלא היוצר לוקח חלק במציאות אותה הוא מעצב זאת אומרת ההגדרה של סרטי תעמולה לא תלויה רק בתוצר אלא גם באפן שעושים אותו ובכוונתם של יוצרי הסרט.