סרט תיעודי:"מעשה בהרג"
הסרט המטלטל "מעשה בהרג", שביים ג'ושוע אופנהיימר, מביא תיעוד יוצא דופן של מעשי הזוועה שהתרחשו באינדונזיה בשנות ה-60. הסרט - שהוקרן בפסטיבלים רבים, גרף פרסים רבים ועורר עניין רב בכל מקום שבו הוקרן - מצליח לתעד את ההרג המסיבי מזווית מרתקת ולא שגרתית. לא רק שהוא בוחר להשמיע את הסיפור מפיהם של הרוצחים, ולא מפי הקורבנות והניצולים, כמקובל, אלא שהוא גם משלב לצד סיפורי הזוועה הללו סצינות מבוימות - דרמטיזציה של הרציחות, כפי שהרוצחים בחרו להציג אותן. הסצינות הללו, בחלקן מרהיבות, בחלקן גרנדיוזיות ובחלקן ריאליסטיות להכאיב, מוגשות בסגנונות קולנועיים שונים הלקוחים מהקולנוע האמריקאי - מערבונים, סרטי גנגסטרים, סרטים מוסיקליים ועוד – ומנסות לספק לצופה חרך הצצה למתרחש בתוך נפשם של הרוצחים.

בסרט קיים:*אובייקטיביות- נסיון של יוצרי הסרט להביא את המציאות כפי שהיא קרובה ככל האפשר לאמת הממשי*ריאליזם- כל אמצעי הסרט משרתים ומבליטים את המצולם ותוך כדי הם ממזערים את העריכה והצילום בכדי לחזק את התחושה של המגע הישיר עם המציאות. –סרטי תעמולה- לא מדובר בתיעוד פסיבי של המציאות אלא היוצר לוקח חלק במציאות אותה הוא מעצב  זאת אומרת ההגדרה של סרטי תעמולה לא תלויה רק בתוצר אלא גם באפן שעושים אותו ובכוונתם של יוצרי הסרט.  

חבות התקשורת

מהי חבות התקשורת?

לעיתונאים ולכלי התקשורת תפקידים רבים במדינה דמוקרטית. הם אחראים על הפצת מידע חיוני בקרב האזרחים, קביעת סדר יום ציבור, פוליטי ופיקוח על מוסדות השלטון. כדאי לבצע זאת, זקוקה התקשורת לאמון הציבור. לעתים, עיתונאים או ארגוני תקשורת מפירים את הכללים המקצועיים וכך אמון הציבור עלול להיפגע. כדי שהדבר לא יקרה, נדרשים ארגוני התקשורת לכונן תהליכי בקרה ותיקונים פנימיים. תהליכים אלו מכונים חבות התקשורת, כלומר מסירת דין וחשבון על פעולותיהם של עיתונאים ומימוש פעולות מתקנות. במקרים מוצדקים מבצעים ארגוני התקשורת פעולות תיקון, שמשרטטות מחדש שבין הראוי לאינו ראוי. שבין נורמה מקצועית מקובלת ולגיטימית, לבין הפרה של כללי האתיקה העיתונאית ופגיעה בציבור.

הערכים העיתונאים המקצועיים וחשיבותם

חופש העיתונות:

חופש העיתונות תומן בחובו בשתי חרויות יסוד של אזרח בדמוקרטיה, חופש הביטוי וחופש המידע. מימוש משותף של שתי אלו, מאפשר את חופש העיתונות. אחת המטלות של העיתונאי היא שידור אינפורמציה אמינה ומתן ביטוי מתאים להשקפות ודעות שרווחות בציבור.

אתיקה – מוסר  => ענישה פנימית.

חוק – חובה  => עונש.

אתיקה וחוק:

אתיקה היא תורת המוסר שבאה להדגיש את הערכים ואת הנורמות. מה יאה, מה צודקת, ומה ההפך. האתיקה הינה עקרונות ההתנהגות הנכונים במקצוע מסוים או בקבוצה מסוימת.

נשאלת השאלה:
האם עיתונאי אשר רואה זוועות שניתן לו לעזור להם צריך לעזור להם?
לדעתי עיתונאי צריך לעזור אם הוא יכול:
היצר האנושי עולה על העבודה שלך ולכן יש לעזור לבן אדם או ליצור אחר שצריך עזרה כל עוד אתה יכו ללספק לו את העזרה הנדרשת לו.

זהות
מהי זהות?

זהות אישית היא תפיסה סובייקטיבית של המשכיות והתאמה בין המרכיבים השונים של אישיותו של האדם, חוויותיו וזיכרונותיו^[2].

הזהות מתחילה להתפתח כבר בימי הילדות כחלק מההתפתחות הרגשית. הזהות האישית אינה מפסיקה להתגבש כל עוד האדם חי, אך מקובל להניח שהשלבים הקריטיים של עיצוב הזהות הם בימי הנעורים.


זהות בתקשורת

קיימת זהות בתקשורת נשאלת תמיד השאלה אם יש לחפש את ה"אני" או יש לחפש את ה"אחר" כדי לגעת ללב הקהל
חלק מן הפרמטרים:

• האני נוכח בזהות סובייקטיבית כלשהי – לנוכחות האותנטית ולא המזויפת יש משקל מכריע ביכולת ליצור זיקה בין-אישית ולא יחסי שימוש, מסחר, ניצול וכדומה.
• האני פונה ונענה.
• האני מכריע הכרעות מוסריות כאישיות חופשית.
• האני יוצר ומביע דעה.
• האני מביע רגשות, ויותר מכך, רגשות נוצרים בתוך ההתרחשות הזו.
• האני (יכול להיות) אכפתי, מחויב, לוקח אחריות ונוקט עמדה.

אלאור אזריה

פרשת אלאור אזריה החלה ב-24 במרץ 2016  לאחר ששני מחבלים תושבי חברון הגיעו לעמדת צה"ל שבתל רומיידה ודקרו את אחד החיילים שבמקום. השניים נורו על ידי החיילים. אחד מהם נורה למוות, והאחר, עבד אל-פתאח  נפצע קשה. כעבור מספר דקות ירה סמל אלאור אזריה בראשו של א-שריף והרג אותו.

לאחר תחקיר מבצעי נפתחה חקירת מצ"ח נגד אזריה והוא הועמד לדין בבית דין צבאי של פיקוד המרכז. בראשית 2017 הורשע אזריה בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת ונידון ל-18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי.

מעשהו, העמדתו לדין והרשעתו של אזריה, כמו גם התגובות של צה"ל והמערכת הפוליטית, עוררו פולמוס ציבורי נרחב בישראל – בהמשך לדיון שהחל עוד קודם לכן ביחס להוראות פתיחה באש במהלך גל הטרור הפלסטיני.

לדעתי הככתבה על אלאור אזריה הינה מובעת באופן אובייקטיבי ממספר סיבות:
1.שלל אנשים שמדברים על הנושא ממינים ומגדרים שונים
2.לא מוצגת עדות של בן משפחה
3.סרטונים המיגים עובדות אשר קרו בשטח